פרוצדורות בילוד במחלקת ילודים – תינוקיה
(המאמר נכתב על ידי אשכר שפירא)
*כל פרוצדורה נתונה לשיקול דעתם של ההורים. במידה ואינכם מעוניינים בפרוצדורה מסוימת,
יש לידע את הצוות בתינוקיה בצורה כתובה וברורה .
בדיקת אחות: עם הגעתו לתינוקיה, עובר הילוד בדיקה ע"י אחות. הבדיקה כוללת סקירה פיזית של הילוד, מבט על אברי גופו וחיפוש סימנים מחשידים, המצריכים בדיקה נוספת.
מנורת חימום: לאחר הבדיקה, התינוק מושכב בתוך עריסה שקופה תחת מנורת חימום. מטרת החימום היא למנוע מחום גופו של הילוד לרדת מתחת ל- 5..3 מעלות. למעשה, פעולה זו, באופן בה מבוצעת, לחלוטין לא הכרחית. התינוק יכול ואף רצוי שיתחמם על עור אימו, כאשר שניהם מכוסים בשמיכה ואפשר גם להוסיף כובע רך מכותנה לראש התינוק )התינוק נוטה לאבד חום מהראש(. פעולה זו, לא רק דואגת לחום המדויק לו התינוק זקוק, אלא גם מעודדת ומעמיקה את יצירת הקשר בין האם והתינוק. מידי פעם יש לנגוע בכפות רגלי התינוק ולבדוק שהן חמות. עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, שעל התינוק להיות במגע צמוד לעור אימו כמה שיותר, למעשה ידוע, שהרחקה מהאם תורמת לירידת טמפ' אצל הילוד. במידה ומסיבה כלשהי, אין באפשרות האם לעשות זאת, האב גם יכול למלא את מקומה. לצערי, עקב הפרוצדורות המנהלתיות בבתי חולים, לעיתים קשה לבצע זאת, אך תמיד כדאי לנסות להשאיר את התינוק על האם כמה שיותר, עד ללקיחתו לתינוקיה
רחצת התינוק: כל תינוק בתינוקיה עובר שטיפה על ידי אחות במחלקה. תינוק יעבור שטיפה רק לאחר שחום גופו מיוצב בטמפ' של 5..3 מעלות לפחות. השטיפה מתבצעת מתחת לברז מים חמימים כשהוא ערום. הילוד נשטף במים וסבון ומורדים ממנו שאריות דם והפרשות. ישנה הוראה מפורשת של ארגון הבריאות העולמי, לא להוריד מילוד שאריות של ורניקס, אשר ייספג לבד בעור התינוק ולו יתרונות רבים. בסיום הרחצה, התינוק מנוגב ומולבש ע"י האחות. ישנה אפשרות ללוות את התינוק בעת הרחצה/ לרחוץ אותו בעצמכם, או, אם הוא לא מאוד מלוכלך לוותר עליה ולנגב מקומות מלוכלכים עם מטלית/צמר גפן ספוגים במים נעימים.
חיסון להפטיטיס מסוג B: (צהבת נגיפית מסוג( B שעות בודדות לאחר הוולדו של התינוק, הוא מקבל חיסון נגד צהבת מסוג B. החיסון ניתן בזריקה, ישירות לתוך שריר רגל ימין. צהבת B נגרמת על ידי וירוס )נגיף(. וירוס זה נדיר מאוד בארץ, אך לזיהום בו עלולות להיות השלכות רפואיות חשובות ביותר לטווח הארוך. מדובר בצהבת כרונית, שעלולה לגרום, בין השאר, לשחמת של הכבד )Cirrhosis(. הוירוס נמצא ברמה גבוהה בדם, בסרום ובהפרשות מפצעים. הוירוס נמצא בכמות בינונית בנוזל הזרע, הפרשה נרתיקית )VAGINIAL( וברוק. כמויות מזעריות בלבד )אם בכלל( נמצא בשתן, צואה, דמעות, וחלב אם )נוזלים אלו לא נמצאו קשורים בהעברת המחלה(. הדרך העיקרית כיום להעברת המחלה היא במגע מיני עם חולה, העברה דרך העור באמצעות שימוש במחטים מזוהמות אצל מכורים לסמים, ניקוב אוזניים, כתובות קעקע, דיקור או תקלה בשימוש במכשור רפואי. דרך נוספת להידבקות היא בילודים בזמן המעבר בתעלת הלידה. בכדי שילוד ידבק ויחלה בצהבת מסוג B, בתעלת הלידה, עליו לבוא במגע ישיר עם הפרשות/דם של אדם נושא צהבת B. כלומר, אם האם אינה נשאית או חולה בצהבת B, אין שום סיבה בגללה הילוד צריך לקבל חיסון שעות ספורות אחר הלידה, כיוון שהסיכוי שידבק במחלה זעום. במהלך ההריון, האם יכולה לבדוק את נוכחות המחלה באמצעות בדיקת דם פשוטה, במידה והיא נשאית/חולה יש מקום במתן החיסון לילוד מיד לאחר הלידה. אפשר לדבר רבות, על הסיבה בגינה נותנים את החיסון, שעות ספורות לאחר הלידה, לכלל אוכלוסיית הילודים. הסיבה ההגיונית ביותר היא, שלא כל הנשים נבדקות לנשאות ולכן מעדיפים לחסן את כלל הילודים ולא לקחת סיכון, שאם נשאית ואינה יודעת. כאמור, דבר זה פתיר ע"י בדיקת דם פ שוטה שהאם יכולה לבצע בהריון. במידה ומעונינים שהתינוק יהיה מחוסן להפטיטיס B, אפשר לתת את החיסון גם בשלב מאוחר יותר של חייו. בצרפת, דחו את מתן מועד החיסון לגיל ביה"ס, לאחר שמחקרים שנעשו בצרפת ובריטניה הוכיחו כי בילודים שחוסנו, קיים סיכון מוגבר לפגיעה אוטו-אי מונית במערכת העצבים המרכזית, במהלך החודשים הראשונים שלאחר קבלת החיסון. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הם תופעות הלוואי של החיסון. תופעות הלוואי מוגדרות כקלות: תגובה מקומית להזרקה, נפיחות, חום )בתינוק מתחת לגיל חודשיים שמעלה חום, יש לעשות סדרת בדיקות לא נעימות בפני עצמן(, עייפות ולעיתים תפרחת. כל התופעות הללו מעידות על כך, שמשהו לא קל עובר באותו זמן, על מערכות גופו של התינוק שרק נולד.
*אני ממליצה לקרוא חומר בנושא ולהגיע להחלטה על סמך דעה מושכלת. חומר קריאה בנושא חיסונים: ד"ר חיים רוזנטל, גילי צומברג-ביתן: "חיסונים, כל מה שרצית לדעת ולא העזו לספר לך", אתר האינטרנט של אירגון "חסון", פנל בנושא חיסונים המתקיים במרכזי "דיאדה" ועוד שפע אתרים באינטרנט.
ויטמין K: ויטמין K דרוש למערכת הקרישה בדם. בהעדרו יתכנו דימומים מסכני חיים אצל תינוק, והפחד הגדול הוא מדימומים במוח. ויטמין K נוצר באופן טבעי בגוף מחיידקים במעיים. אבל, בעולם המודרני, בו הלידות והטיפול בתינוק בכלל, מתבצעים בתנאים סטריליים ונקיים, ותינוקות לא נולדים על האדמה כמו בהיסטוריה האנושית, אין את החיידקים המתאימים במעיים בגיל הצעיר, ולכן אין ויטמין K. הויטמין לא מגיע בחלב -לא חלב אם ולא פורמולה. לכן - צריך לתת אותו מבחוץ. לא הוכח שיש למתן הויטמין נזק לילוד. בבתי חולים נהוג לתת את הויטמין בזריקה לשריר רגל שמאל, בסמוך למתן חיסון לצהבת. ישנה אפשרות לתת את הויטמין בטיפות ובכך להימנע מחוסר הנעימות של הזריקה )לא כל בית חולים מאפשר זאת(. במידה ובוחרים לתת את הויטמין דרך הפה בטיפות, צריך לחזור על הלקיחה שלוש פעמים: ביום הלידה, שבוע אחריה ולקיחה אחרונה חודש אחרי הלידה. לשיקול ההורים צריך להתווסף שהחומר מאוד מר ולא בטוח מה עדיף: האם להכניס לפה התינוק שלוש פעמים חומר מר ומגעיל, או מתן זריקה חד פעמית? כל אחד יפעל בהתאם לשיקוליו
בדיקת רופא: בתינוקיה הילוד עובר פעמיים בדיקת רופא ילדים. פעם ראשונה אחרי הלידה ופעם שניה לפני השחרור הביתה. הבדיקה כוללת התרשמות מהסתכלות על כל אברי הגוף החיצוניים וכן האזנה לריאות וללב, בדיקה במישוש של אברי הבטן – כבד, טחול וכליות. בדיקת אברי המין נעשית בהסתכלות על הפין ומישוש האשכים לוודא מיקומם התקין )בתוך השק( בתינוק, ובתינוקת הסתכלות על השפתיים הגדולות, הקטנות ועל קרום הבתולים. לאחר מכן יוודא הרופא המצאות דפקים תקינים במישוש של עורקי הירך, ויעריך את מצבו הנוירולוגי של היילוד על ידי הפקת החזרי ילוד )למשל, רפלקס מורו( ובדיקת עוצמת שרירי הגוף על ידי הנעה של ידיו, רגליו ומשיכה משכיבה לכיוון ישיבה. חשוב גם לבדוק את פרקי הירכיים על ידי פיסוק – מעט בכ וח, של האגן תוך מישוש פרק הירך על מנת לאבחן חוסר יציבות של פרק הירך בתוך המפרק. מצב זה, המחשיד לפעמים להתפתחות לא שלמה של מבנה המפרק דורש התייחסות מיוחדת. כמו כן, הרופא בודק האם נראה שהתינוק סובל מצהבת פיסיולוגית. תינוקות שרמת הבילירובין שבדמם גבוהה, עוברי ם טיפול פוטותרפיה, הכולל חשיפת עורם לאור חזק, תוך הגנה על אברים רגישים כעיניים ומערכת הרבייה. בדיקת הרופא לא תמיד נעימה לתינוק ולעיתים מלווה בבכי, רצוי מאוד שאחד ההורים ילווה את התינוק במהלך הבדיקה
טיפות/משחה אנטיביוטיות לעיניים: הילוד מקבל טיפול אנטיביוטי לעיניים, למקרה בו נדבק בחיידק בתעלת הלידה. החיידק העיקרי ממנו חוששים הוא החיידק הגורם למחלת הגונוריאה/זיבה )מחלת מין(. במידה וידוע שהאם אינה חולה/נשאית של המחלה, אפשר לוותר על מתן האנטיביוטיקה. ישנה דעה שטפטוף ומריחת קולוסטרום סביב העין, יעיל גם כן במניעת זיהומים
PKU ותת תריסיות מולדת: בטווח של 5 שעות ועד 6 ימים מהלידה, מבצעים בילוד את בדיקת ה-PKU, בשמה המלא: פנילקטונוריה ( Phenylketonuria) מחלת ה-PKU הינה תורשתית ונגרמת על ידי גן פגום. שכיחות המחלה 0:0.,111 ילודים. ללא טיפול, גורמת המחלה להתפתחות פיגור שכלי כבר בגיל צעיר, לעתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה. הטיפול במחלה הוא בד"כ תזונתי. הבדיקה מבוצעת בעזרת דגימת דם, הנלקחת בדקירה מעקב התינוק. הדם נספג לנייר מיוחד ונשלח למעבדה מרכזית בתל השומר. בבדיקה זו נבדקת גם מחלת תת- תריסיות מו לדת. זהו ליקוי בתפקוד בלוטת התריס, המופיע אצל אחד מכל 3,111 יילודים )0:3,111(. אבחון מוקדם של הליקוי מאפשר לתת טיפול תרופתי מתאים )טבליות של ההורמון המופרש על-ידי בלוטת התריס החיוני להתפתחות תקינה של התינוק(. הדקירה בעקב, עלולה להיות לא נעימה לתינוק ולכן מומלץ שאחד מהוריו יהיה לצידו. מי שמבקש להשתחרר מוקדם מבי"ח, יכול לעשות את הבדיקה גם בטיפת חלב/קופ"ח, או לפנות למיילדת בית ולבצע את הבדיקה אצלה )רוב מיילדות הבית גם מצוידות בדוקרן מסוג אמריקאי, המכאיב פחות לתינוק(
בדיקת סינון שמיעה: במרבית בתי החולים מבצעים בדיקת סינון שמיעה לילודים. בבדיקה משמיעים לילוד צלילים בעוצמה בינונית דרך אוזניה קטנה. מיקרופון זעיר בתוך האוזניה קולט את ההד הנוצר באוזן הפנימית. כאשר השמיעה תקינה והאוזן התיכונה והפנימית במצב תקין נרשמת תגובה. הבדיקה חיצונית ונמשכת דקות ספורות. בכדי לבצע את הבדיקה על התינוק להיות רגוע ולכן מבצעים אותה בד"כ תוך כדי שינה. זו בדיקת סינון, ולכן יתכן שיתקבלו תוצאות לא תקינות אצל ילוד שהכל תקין אצלו. תינוק עם תוצאה לא תקינה, יוזמן לבדיקה חוזרת כעבור כמה זמן. גם כאן, אפשר להחליט לוותר על הבדיקה ולבצעה, אם בכלל, במועד מאוחר יותר. בטיפות חלב, נוהגים לעשות בדיקות שמיעה בתינוקות כחלק מהטיפול השגרתי. חוסר באנזים:G6PD בבתי חולים נהוג לבדוק את המצאות האנזים בדם הילוד. הבדיקה מבוצעת בעזרת דגימת דם. בחלק מבתי החולים זוהי בדיקה שגרתית ובחלקם עושים את הבדיקה רק לאוכלוסיות בסיכון, כלומר יוצאי כורדיסטן ועיראק.
