בדיקות בהריון

שבועות 1-6

בדיקת דם לגילוי הריון – נעשית בשבוע הרביעי או החמישי להריון. בודקת את רמת הבטא בדם וקובעת את גיל ההריון ואיכותו.

אולטרסאונד טרום ראשוני (לא חובה) – נעשית בשבוע 4-6 ומטרתה לאשר שההריון מתפתח בתוך הרחם ולא מחוצה לו. ניתן לדחות בכשבועיים שלושה ולשלב עם בדיקת דופק עוברי.

בדיקות סקר גנטיות – במידה ולא נעשו לפני ההריון ניתן לעשות בשלב זה.

שבועות 7-9

אולטרסאונד ראשוני – תפקידה לבדוק דופק עוברי ולוודא שההריון מתפתח בתוך הרחם ולא מחוצה לו.

בדיקות דם ושתן כלליות – ספירת דם, סור, תרבית שתן (דלקת בדרכי השתן עלולה לגרום להפלה), נוגדני אדמת, עגבת, HIV, סוג דם, אם לאמא סוג דם שלילי (-) בודקים את רמת נוגדני ה-RH (RH הוא חלבון שנמצא על הכדוריות האדומות במידה והוא איננו מתווסף סימן המינוס לסוג הדם) – נשים שלהן סוג דם שלילי עלול גופן לדחות את ההריון (בעיקר בהריונות חוזרים) ולכן יקבלו טיפול אנטי D במהלך ההריון ומיד לאחר הלידה.

שבועות 10-13

שקיפות עורפית – בדיקת אולטרסאונד המודדת את עוביו של העור בעורף העובר, גשר האף ואורך עצם הירך. תוצאות המדדים יכולות להצביע על סיכון האם לשאת עובר הלוקה בתסמונת דאון.

תבחין שליש ראשון – בדיקת דם הנעשית במקביל לשקיפות עורפית ותפקידה להעריך את סיכון האם לשאת עובר הלוקה בתסמונת דאון. שילוב תוצאות שתי הבדיקות נותן תוצאות בדיוק של 85%

סיסי שלייה – תעשה רק במידה ובבדיקות הסקר גנטיות נתגלה גן פגום העלול לעבור לעובר. בדיקה פולשנית עם רמת סיכון גבוהה.

שבועות 14-16
סקירת מערכות מוקדמת – בדיקת אולטרסאונד שתפקידה לבדוק את ההתפתחות התקינה של אבריו הפנימיים והחיצוניים של העובר. ניתן לגלות בשלב זה את מינו.
שבועות 16-20
תבחין משולש/חלבון עוברי – בדיקת דם הבודקת את המצאותם של שלושה סוגי חלבונים ומשפרת את הסיכויים להעריך האם העובר לוקה בתסמונת דאון או מומים במערכת העצבים המרכזית.
בדיקת מי שפיר – מומלצת לנשים מעל גיל 35 ולנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לנשיאת עובר עם תסמונת דאון. בדיקה פולשנית, נושאת עימה סיכון להפלה ולכן מומלץ להיות במנוחה מוחלטת ב-72 השעות הראשונות לאחריה.
ספירת דם – בדיקת דם הנותנת הערכה כללית של מצבך הגופני.
שבועות 20-22
תבחין משולב – שקלול כל תוצאות הבדיקות (שקיפות עורפית, תבחין ראשון ותבחין משולב) יתן דיוק של 95% בתוצאות סיכוי העובר ללקות בתסמונת דאון. בנוסף יבדקו תוצאות ספירת הדם ורמת הברזל בדם – ברזל אחראי על התפתחות האינטלגנציה של העובר וההתפתחות העצבית של המוח ובגופך אחראי הברזל על רמת ההמוגולובין (חלבון הנמצא בכדוריות האדומות ומשמש כנשא חמצן לאברי הגוף השונים).
שבועות 22-25
סקירת מערכות מורחבת – אולטרסאונד הבודק את ההתפתחות של אברי העובר החיצוניים והפנימיים.
שבוע 24-28
העמסת סוכר (50 גר') – בדיקה שנועדה לשלול סכרת הריון. כתוצאה מהעליה בנפח הדם במהלך ההריון לעיתים הגוף לא מצליח לייצר מספיק אינסולין על מנת להתמודד עם רמות הסוכר בדם.
ספירת דם – בדיקת דם להערכה כללית של מצבך הגופני
רמת נוגדני RH - בדיקת דם לבעלות סוג דם שלילי על מנת לוודא שהגוף לא מפתח נוגדנים ל'הגנה' מפני ההריון.

שבועות 28-30
ביקורת רופא – קבלת תוצאות בדיקת הסוכר והחלטה האם לעשות בדיקה חוזרת (העמסת סוכר 100 גר') ומתן חיסון אנטי D לבעלות RH שלילי
שבועות 30-33
הערכת משקל – בדיקת אולטרסאונד להערכת משקל והתפתחות התינוק.
ביקורת רופא
שבועות 34-36
הערכת משקל – בדיקת אולטרסאונד להערכת משקל והתפתחות התינוק.
שבועות 37-40
ביקורת רופא – בדיקת לחץ דם וחלבון בשתן על מנת לשלול רעלת הריון, מוניטור או אולטרסאונד בהתאם למצב ההריון.
שבועות 41-42
הפנייה למעקב הריון עודף בבית החולים ובמקרה הצורך השראת לידה.

 

 

חוק זכויות היולדת

 המידע נלקח מהאתר: http://www.beofen-tv.co.il

זכותה של היולדת להשתתף בהחלטות שמערבות את שלומה ושלום עוברה, אלא אם כן מתקיים מצב חירום רפואי חד משמעי שמונע את השתתפותה. בנוסף לחוק זכויות החולה, ובשל העובדה כי היולדת מייצגת שני מטופלים ולא אחד, היא זכאית לזכויות הנוספות שלהלן.

בחירה
זכותה של היולדת לבחור את מקום הלידה המתאים לה, בין אם הוא בית, קליניקה פרטית, מרכז לידה או בית חולים. בחירת מקום הלידה לא תשפיע על הכרת המדינה בזכותה לקבלת מענק לידה ולהנות מאותו סל תמיכה ממנו נהנית יולדת בבית החולים.

שקיפות
זכותה של היולדת לבחור את מקום הלידה על סמך נתונים מלאים ומדויקים. לשם כך, על בתי החולים לאפשר גישה ולספק לכל דורש נתונים מלאים על אופי הלידות בבית החולים, אחוז התערבויות, אחוזי תמותת אמהות וילודים, נתונים על טיפול בילודים וכו'.

הסכמה מדעת
לפני מתן כל תרופה או טיפול, זכותה של היולדת:
א. לקבל מידע מנותן הטיפול הבריאותי לגבי כל השפעה, ישירה או עקיפה, וכן לגבי סכנות וחסרונות, לה או לעוברה, שעלולים להיגרם משימוש בתרופה או מקבלת הטיפול בזמן ההריון, הלידה או ההנקה. עליה לדעת שכל תרופה שהיא עשויה לקבל בזמן ההריון או הלידה עלולים להשפיע באופן שלילי על העובר, באופן ישיר או עקיף ושאין תרופה או חומר כימי שהוכח כבטוח לשימוש לעובר.
ב. לקבל מידע לא רק על יתרונות, חסרונות וסכנות הטיפול אלא גם לגבי טיפולים חלופיים ידועים, כגון קורסי הכנה ללידה העשויים לעזור לה להתכונן פיזית ונפשית להתמודדות עם הקשיים הפיזיים והנפשיים במהלך הלידה, ועל ידי כך להפחית או להעלים את הצורך שלה בקבלת תרופות והתערבויות רפואיות בזמן הלידה. יש לספק לאישה ההרה מידע זה בשלב מוקדם של ההריון בכדי לאפשר לה זמן סביר לקבלת החלטה. את המידע צריך לספק הרופא המטפל, טיפת חלב, חדר הלידה אליו היא מגיעה עם דגש על כך שטיפולים חלופיים הם לא רק תרופתיים.
ג. לקבל מידע לגבי אי-ודאות, במידה ואין מחקרים המוכיחים את בטיחות התרופה או הטיפול, מבחינת ההשפעה הישירה או העקיפה על ההתפתחותהפסיכולוגית, השכלית או העצבית של העובר, הנחשף דרך האם לתרופה או טיפול בזמן הריון, לידה או הנקה. (רלוונטי לגבי כמעט כל תרופה ורובהטיפולים המיילדותיים).
ד. לקבל את השם המסחרי והמדעי של התרופה, כדי שתוכל ליידע את הגורמים הרפואיים על כל תופעות הלוואי והתגובות השליליות שהתרחשו בעברלתרופה זו.
ה. זכותה של היולדת לקבל מידע, לפני ביצוע כל טיפול, האם טיפול זה יהיה לטובתה או לטובת עוברה (אינדיקציה רפואית) או פעולה יזומה (לנוחיות, לצורךלמידה או מחקר).

הזכות לסרב
זכותה של היולדת להחליט בעצמה, ללא כל לחץ מצד המטפלים בה, האם תקבל את הטיפול המומלץ או תסרב לטיפול או תרופה. זכותה להתנגד לכל התערבות רפואית, כגון פתיחת ורידים לצורך מתן אינפוזיה עתידית, בדיקה ואגינלית, חוקן, ניטור וכו'. אין לפנות אשה מהמחלקה גם אם היא מסרבת לנהלים הקיימים.

חובת הזדהות
זכותה של היולדת לדעת את השם ואת ההסמכה של כל אחד מנותני תרופה או מספקי טיפול בלידתה.

החלפת מטפל
זכותה של היולדת, במידה והטיפול אינו לשביעות רצונה, לקבל שירות ממטפל חלופי.

הזכות לליווי
זכותה של היולדת לקבל ליווי במהלך הלידה, על ידי כל אדם המספק לה תמיכה נפשית ועידוד, ע"פ בחירתה, גם בעת ניתוח קיסרי (אלקטיבי או חירום). זכותה לבחור לצורך הליווי בלידה במלווים נוספים לבן זוגה, כולל רופא, מיילדת ואו תומכת לידה מקצועית.

בחירת תנוחת לידה
זכותה של היולדת, לאחר יעוץ רפואי מתאים, לבחור בכל תנוחת לידה המטיבה עמה ועם עוברה, בין אם בעמידה, בכריעה, בשכיבה וכו'.
הזכות לפרטיות: זכותה של היולדת לפרטיות בחדר הלידה. כל איש צוות המבקש להיכנס לחדר צריך לבקש מהיולדת אישור לעשות כן.

זכות התיעוד
זכותה של היולדת ומלוויה בלידה לתעד את הלידה כרצונם כולל צילומים וצילומי וידאו.

הטיפול בילוד
א. זכותה של היולדת לאחר הלידה, לקחת אחריות מלאה על הטיפול בילוד. במסגרת זו, זכותה להשאיר אותו איתה לאחר הלידה, לעבור איתו למחלקת יולדות וילודים ולהחזיק בו בתנאי ביות מלאים, להיות נוכחת בשעת בדיקות וכל טיפול הניתן לו ולהאכיל אותו לפי צרכיו ולא לפי סדר היום של בית החולים. זכות זו חוברת לזכותו של הילוד לקבלת טיפול אופטימלי, הנקה על פי צרכיו ואפשרות להיות עם אימו ללא הגבלת זמן.
ב. יש לאפשר לאישה לאחר ניתוח קיסרי להעניק טיפול אופטימלי לילוד ולהניקו, לשם כך יש לאפשר לה להיות מלווה כל זמן האישפוז בהתאם לרצונה בבן הזוג, משפחה, תומכת לידה, יועצת הנקה או אחר. על בית החולים לספק תמיכה מקסימלית לאישה כזו על מנת שתוכל להניק את תינוקה, יש לאפשר לה לשהות עם התינוק ולעזור לה לטפל בו במידת הצורך, בהתאם לרצונה.
ג. יש לאפשר לאישה שבחרה בביות תמיכה מקסימלית על מנת שתוכל לטפל בילוד באופן המיטבי. יש לאפשר לאישה כזו להביא את תינוקה אל התינוקיה בכל עת שתחפוץ בכך.

מידע על אישפוז
א. זכותה של היולדת לגישה ועיון בגיליונות האשפוז, שלה ושל ילדה, בשלמותם, כשהם מדוייקים וקריאים, הן בזמן האשפוז והן לאחריו ולקבלת עותק הגליונות בהתאם לרצונה. כמו כן, זכותה לקבל בכתב את שם האדם שיילד אותה ואת הסמכתו המקצועית.
ב. זכותה של היולדת לקבל מידע לגבי כל מצב, שלה או של ילדה, העלול לגרום לקשיים ובעיות בהמשך.

אי הפרדה
יש לאפשר לאם הרוצה בכך, לשהות עם ילודה המאושפז להמשך טיפול אף אם האם שוחררה מבית החולים. יש לתקן חוקי ביטוח לאומי על מנת להכיר בתקופת אישפוז של פג כמקבילה לתקופה של שמירת הריון ולשלם לאישה שכר מבלי לפגוע בחופשת הלידה שתתחיל עם שיחרורו של הפג מבית החולים.

יולדת שעוברה מת
יולדת כזו תאושפז במחלקה נפרדת מזו בה מאושפזות יולדות עובר חי ותוצע לה תמיכה נפשית אלא אם כן רצונה שונה.

-לאפשר טיפולים מתקדמים בילודים שמשלבים את ההורים בטיפול כדוגמת טיפול קנגרו לפגים (נשיאת פג שאינו מונשם על גוף אימו)

 

סימנים מבשרי לידה

 

 

• תכיפות במתן שתן – התבססות הראש וירידת הבטן גורמת ללחץ על שלפוחית השתן, והקלה בלחץ על הסרעפת שתקל במעט על הנשימה.

 

• כאבי גב תחתון – גורמים לחוסר מנוחה ולצורך לשנות תנוחות כדי להרגיש נוח. כאבי גב אלה שונים מכאבי הגב המשויכים לעייפות, אשר שכיחים ביותר בתקופת ההיריון. כאבים אלו יכולים לבשר את תחילת התפתחות הצירים.

 

• פעילות מעיים מרובה ורכה - מלוות לעיתים בהרגשת בחילה. כאשר סימן זה מלווה בסימנים אחרים, הוא בד"כ משויך לעליה ברמות הפרשת ההורמונים בגוף ולנוכחות של פרוסטגלנדינים בדם. חומרים אלה מרככים את צוואר הרחם ומגרים את המעיים. כאשר סימן זה מופיע לבד, יכול להיות שמדובר בקלקול קיבה בלבד.

 

• התכווצויות – דומות להתכווצויות מחזור, באות והולכות. הרגשת האי נוחות וההתכווצויות יכולה להגיע עד הירכיים. משויכות לפעילות פרוסטגלנדינים בדם והתפתחות של צירים מוקדמים. יכולים להופיע ולהיעלם מספר פעמים או להתקדם ולהפוך לסימנים חיוביים אחרים המבשרים תחילת לידה.

 

• דחפי קינון –דחף טבעי של האם להכין את הקן לקראת בוא ה"גוזל".

 

• ירידת הפקק הרירי – הפרשה ואגינלית בצורת מוקוס רירי בצבע ורוד אדום. הפרשה זו תופיע מספר פעמים בתהליך הלידה. משויכת להתרככות והצטמצמות של צוואר הרחם ולהיפרדות של רקמות השומרות על אטימות צוואר הרחם בזמן ההריון. ההפרשה יכולה להופיע מספר ימים עד שבועות לפני הלידה עצמה או לאחר תחילת הצירים.

 

• ריבוי הפרשות ואגינליות –בצקות – התנפחות של קצות הגוף (באצבעות ובקרסוליים) ושל הריריות (אף ושפתיים).

 

• ירידת מים – יכולה להתרחש בשיטפון או בטפטוף. צבע המים צריך להיות שקוף, נקי וריחם דומה לריח הזרע הגברי, או נטרלי. יש נשים שגם לאחר ירידת מים עדיין לא מוכנות ללידה ולכן לא יתחילו צירים. עם מעקב נכון המראה על פעילות עובר תקינה אפשר לחכות לצירים.

 

בירידת מים יש לשמור על היגיינה, כדאי לקחת ויטמין C, למדוד חום גוף, לשים לב לתנועות עובר, לדאוג לשתייה מרובה של מים יש להימנע מאמבטיות (מקלחות מותר)/יחסי מין / בדיקה פנימית מחשש לזיהום.